כל מה שרציתם לדעת על יין ולא העזתם לשאול
מה זה בוז'ולה ?
חגיגה לכבוד היינות האדומים הצעירים מראשית הבציר מאיזור.
מהו בלנד?
יין שמיוצר ממספר זנים שונים של ענבים. יין זני לעומת זאת, מיוצר כמעט לחלוטין מאותו זן (לפחות 85-90%).
כשאומרים טרואר? למה מתכוונים?
מונח צרפתי שנועד לחבר בין אקלים לאדמה, שהם בד"כ הגורמים המרכזים במשפיעים על איכות היין.
השנה הזאת, על גבי הבקבוק, מה היא מציינת?
היא מציינת את שנת הבציר, השנה בה נקצרו הענבים המשמשים ליין.
כשאנשים מציינים גוף ביין. למה הכוונה?
הכוונה היא בד"כ לכמה סמיך היין, או כמה הוא מרגיש כבד. יין בעל גוף מלא יהיה מאוד דומיננטי, כבד, פירותי באופן משמעותי (אפילו ריבתי); יין קל יהיה יותר 'מימי'.
כלי הזכוכית הגדול והמתעגל הזה שמוזגים בו לפעמים יין. מה שמו ולמה מוזגים בו?
שמו דקנטר, והוא נועד להפגיש את היין עם אוויר/חמצן, מה שמרכך אותו ומאפשר לו לשחרר ארומות. כשיין צעיר מידי או בעל פוטנציאל יישון גדול, ובכל זאת מתעקשים לפתוח אותו, יעזור אם נמזוג אותו תחילה לדקנטר.
הבחור הזה שמסתובב במסעדות וברי יין, ומתעסק רק ביין, ממליץ ומוזג אותו. מה שמו?
שמו סומלייה, והוא מלצר היין. בד"כ מדובר בגבר/אישה שעברו לימודים מקצועיים ברמות שונות לעסוק במקצוע.
למה הכוונה ברמת היובש ביין?
הכוונה היא לרמת הסוכר ביין. יין יבש הוא יין עם רמת סוכר מאוד נמוכה והכי רחוק מיין מתוק שיכול להיות...
מה ההבדל בתהליך הייצור של יינות לבנים ואדומים?
רוב ההבדל הוא בקליפה...; תהליך ייצור היין האדום כולל מגע (לעיתי ממושך) עם הקליפה, בעוד שיין לבן מיוצר מהמיץ של זנים לבנים (אבל לא רק, יש יוצאי דופן...) ללא כל מגע קלפיתי.
יין בעל טאנינים. למה הכוונה?
הכוונה היא לחומרים חומציים, בעיקר מהקליפה של הענבים, שמעניקים ליין את הדבר הזה, שגורם לנו להרגיש חושת יובש קלה באזור החניכיים או עקצוץ בחלק האחורי של חלל הפה. ביין לבן למשל, אין כלל טאנינים...
מהו Ice Wine?
יין המיוצר מענבים שנבצרים ונסחטים כשהם קפואים, מה שאומר שרמת הסוכר שלהם מאוד גבוהה, ולפיכך היין עשיר ומתוק. מיטב יינות הIce Wine כיום מגיעים מגרמניה ואפילו מקנדה. בישראל למשל, יש המצייצרים Ice Wine אחרי שמקפיאים את הענבים, ולאו דווקא כשבוצרים אותם קפואים.
יש כזה דבר יין מחוזק (או Fortified Wine)?
בודאי שיש!. מדובר ביינות כדוגמת פורט או שרי. מדובר במשקאות שמוסיפים אליהם אלכוהול, מה שהופך אותם לחזקים מאוד ברמת אלכוהול, אבל גם לכאלה שיכולים להתיישן במשך שנים ארוכות, ממש עשרות שנים, בין אם הםא יבשים או מתוקים.
עולם ישן ועולם חדש. מה ההבדל?
ההבדל הוא בגישה היסטורית ליין. יינות עולם ישן (מדינות כצרפת, ספרד, איטליה, פורטוגל; אבל גם יוון או גיאורגיה) מאופיינים בהיסטוריית ייצור יין של מאות שנים, עם חוקיות, אזורי גידול מוגדרים וכבוד הכי גדול לטרואר, בעוד העולם החדש (כולל ישראל, ארה"ב, דרא"פ, דרום אמריקה...) מאופיין ביינות שתהליכי הייצור ביקב מקבלים משקל רב יותר ובו לייננים מרווח פעולה רב יותר, נטול מגבלות חוקיות או היסטוריות באופן ייצור היין, שיטות היישון וכיוב'.
מה זה 'יישון' יין?
מדובר בתהליך שבו מאפשרים לטעמים וניחוחות של היין להתפתח, בד"כ בחביות עץ אבל גם בבקבוק עצמו. אזורים שונים בעולם אף מחוקקים חוקים מאוד נוקשים לגבי אילו יינות יכולים להתיישן כמה זמן בחבית ו/או בבקבוק לפני יציאתם לשוק.
שמעתי בשולחן סמוך את המונח 'קורקי'. למה הכוונה?
מדובר באחד מסוגי הפגמים שעשויים להתגלות ביין. במקרה הזה, מדובר בריח חד של עובש או רטיבות בפקק היין, שמעידים על יין פגום שלא נשמר היטב או שהפקק שלו תקול.
זנים אדומים
קברנה סובניון
זן ענבים אדום, שמקורו באזור בורדו שבצרפת. נחשב לזן אציל, הנשתל ברוב אזורי ייצור היין ברחבי העולם על אף זמן ההבשלה הממושך והיבולים הנמוכים.
סירה/שיראז
זן ענבים אדום, המרכזי בעמק הרון הצפוני אבל יותר ויותר נפוץ גם במדינות עולם חדש, כמו אוסטרליה; זן שמופקים ממנו יינות בצבעי סגול-שחור מופלאים, בפירותיות ובפרחוניות, וביכולת התיישנות גבוהה. בעמק הרון הצפוני, מיוצרים ממנו יינות זניים (איזורים כהרמיטאז', קוט רוטי, ג'יגונגס, קורנס, סנט ג'וזף ועוד) או כבלנד, בדרום עמק הרון בשטונף דה פאפ ביחד עם גרנאש ומורבדר - יינות הניקראים GSM.
קברנה פרנק
זן אדום, יליד בורדו ואחד מאבותיו של הקברנה סובניון אשר חולק איתו מאפיינים רבים.
מעבר לנוכחותו בבורדו כזן משלים, נוכח גם בעמק הלואר בגירסאות מעט יותר אלגנטיות. משחק תפקיד חשוב בבורדו, שם בבלנדים שונים תפקידו לתת מבנה למרלו או לחילופין לרכך את הקברנה סובניון.
פינו נואר
זן אדום, שמוצאו באזור בורגון בצפון מזרח צרפת. נעשה כיין זני 100% ללא תוספות או מעורב כזן שני בד"כ אחרי השרדונה בבלנד של שמפיין. טעמים וארומות פרי אדום, דובדבן, תות, פטל עם חריפות תבלינית, קינמון, זעפרן, מנטה חריפה, אף פרחוני. צבע בהיר וגוף בינוני קל כשצעיר הופך לצבע כהה וגוף כבד, חלק וקטיפתי. יותר משליש מכמות היין המיוצרת ממנו הינה בצרפת.
פטי ורדו
זן ענבים שמקורו בבורדו, בעל צבע סגול כהה המשמש בעיקר לבלנדים כתוספת צבע כהה וטעם ארומטי. בשנים האחרונות החלו ייננים להשתמש בזן זה כמרכיב עיקרי בממסכים, וישנם שאף עושים אותו כיין זני; גדל במספר רב של אזורים בעולם כולל את צרפת, ארצות הברית, ארגנטינה, אוסטרליה וגם בישראל.
נביולו
זן אדום, שעיקר תוצרתו האיכותית מאיזור פיימונטה שבצפון מערב איטליה, ובעל פוטנציאל התיישנות גבוה במיוחד. היינות המפורסמים המיוצרים ממנו מגיעים מהכפרים ברולו וברברסקו, בעל ארומות של אוכמניות, דובדבן פראי, סיגליות, וורדים
ברברה
זן ענבים אדום, שמקורו בפיימונטה באיטליה, הזן השלישי הנטוע ביותר באיטליה, אחרי סנג'ובזה ומונטפולצ'אנו. הברברה מיוצר היום למטרות יישון והשתבחות, ונחשב לזן המייצר יינות נהדרים לשילוב עם אוכל שומני, כבד ואיכותי. יש לו ארומות דובדבנים, פטל ואוכמניות שהופכים עם הזמן לטעמי פטל שחור ודובדבן שחור.
סנג'ובזה
זן אדום, הנפוץ ביותר באיטליה ושמקורו מטוסקנה. ממנו מיוצרים יינות הקיאנטי והברונלו די מונטאלצ'ינו המעולים. זן שמשנה את תכונותיו בהתאם לאקלים וסביבה; יכול לקבל ארומות פרי ופרחוניות אך גם להיות טאניני וכבד ,אינו נפוץ מחוץ לאיטליה.
טמפרניו
זן העבנים האדום המפורסם בספרד, נפוץ בעיקר באיזור ריוחה וריברה דל דוארוי. מחוץ לספרד, הוא מוטמע היטב בפפרוטוגל (שם נקרא טינטה רוריז) ובקליפורניה; קשה למצוא אותו באיכות טובה במדינות אחרות.
מלבק
ענבים סגול המשמש ליצור יין אדום בעיקר (וגם רוזה). בעל גוף מלא, קליפת הענב דקה, וטעמיו מזכירים דובדבן, רימון, שזיף, פטל ואוכמנית. ידוע בהיותו אחד מחמשת הזנים המרכיבים את יינות בורדו. אך בשל עמידותו הנמוכה למזיקים ומזג אוויר, כיום נפוץ בעיקר באיזור קהור בצרפת, בעוד שרוב הפקתו העולמית, מגיע מארגנטינה.
קארמנר
זן ענבים אדום, שמקורו בבורדו, אך כיום, כמו המלבק, עשה מעבר לדרום אמריקה, וספציפית לצ'ילה, שם משמש כזן המרכזי בייצור יינות אדוםןמים, ואף נחשב משתווה באיכותו לקברנה סובניון של האיזור.
מורבדר
זן ענבים אדום (הקרוי גם מונסטרל בספרד) נטוע בעיקר ברחבי דרום ספרד וצרפת. ישנם גם גידולים שלו ארה"ב (קליפורניה), אוסטרליה ודרום אפריקה. זן הגדל להפליא באיזורים חמים, שאינו נדרש למים רבים. מאוד פירותי ועוצמתי, המפיק יינות לרוב בעלי אחוז אלכוהול יחסית גבוה.
גרנאש
זן אדום, עצמתי ופירותי שמוצאו במחוז אראגון שבצפון ספרד, ולימים הגיע לעמק הרון. הוא נטוע באופן נרחב ברחבי מדינות הים התיכון והינו זן הענבים השני הנטוע ביותר בעולם.
זנים לבנים
סובניון בלאן
זן ענבים לבן שמקורו באזור בורדו שבצרפת, יחד עם הקברנה פרנק הוא ההורה הגנטי של הקברנה סוביניון. נמצא סובניון בלאן בעיקר ביינות לבנים יבשים, אבל גם ביינות קינוח מתוקים. מיטב היינות מהזן הזה מגיעים מבורדו, עמק הלואר, ובשנים האחרונות - מניו זילנד! הוא גם באזורי יין אחרים בדרום אמריקה, ארה"ב, אוסטרליה וגם בישראל.
ויונייה
זן לבן שמקורו במדינות הבלקן, והיום נחשב לזן מוביל בעמק הרון הצפוני, בעיקר באיזור קונדרייה, בו הוא משמש כיין זני אבל גם כתוספת לעיתים ליינות אדומים. זן זה חדש בישראל מזה כ-7 שנים, והוא מספק יינות מאוד פירותיים עם חמיצות לא גבוהה מידי ונעימים לשתיה בכל הזדמנות.
שנין בלאן
זן לבן, שמקורו באזור עמק הלואר ונוכח שם עד היום, בעיקר באיזורים המערבים שלו. במאה ה-17, הפך לאחד הזנים המובילים בדרא"פ, שהוא איזור הנטיעות הנרחב ביותר בעולם של השנין.
שרדונה
זן ענבים לבן, מהמגודלים ביותר בעולם; מקורו בחבל בורגון אשר בצרפת. יינות היין מיוצרים עם או בלי יישון חבית, והינו היחידי שמותר לייצור שמפנייה. בעל אופי שונה במדינות עולם חדש (מיושן לאורך זמן לא רב) לעומת עולם חדש (יישון ארוך יותר).
פינו גריז/יו
זן לבן בעל טעמים וארומות מתובלנות ומתקתקות לעיתים. הזן יכול לייצר יינות קלים ופריכים כמו סגנון הפינו גריג'יו האיטלקי, דרך יינות בעלי גוף, על פי הסגנון הנהוג באלזאס ובגרמניה ועד ליינות קינוח מבציר מאוחר או מענבים נגועי בוטריטיס. חמיצותו יחסית נמוכה. תפוצה וסגנונות פינו גרי נפוץ מאוד בגרמניה, באזורים שונים של צרפת ובעיקר באלזאס ובורגון וגם בצפון מזרח איטליה.
אלבריניו
זן ענבים לבן, קליל ואלגנטי, רענן ובעל ריכוזיות גבוהה וחמיצות טובה. מקורו בחבל גאליסיה שבצפון ספרד. הוא בעל ארומות הדר, אשכולית, קליפת לימון ואפרסק. יש המשווים אותו לסובניון בלאן.
מוסקטו
אחד מזני הענבים העתיקים היותר, בעל רמת הסוכר הגבוהה יותר קל להפיק מהענב אלכוהול ותזקיקים מעבר לשימושיו באכילה ושימור (צימוקים);
לרוב מענבי מוסקט עושים יינות קינוח טובים ויינות חצי יבשים יכולים להפתיע לטובה. למשפחת המוסקט יש כ-200 תתי זנים הבולטים ביניהם מוסקט אלכסנדרוני,מוסקט קנלי,מוסקט גיאלו ומוסקט המבורג.
ריזלינג
זן לבן, מאוד פופולארי בחבל אלזאס ובגרמניה ואוסטריה. מעבר ליינות יבשים, מפיק יינות קינוח מופלאים, פחות איכותי במדינות חמימות יותר למרות שבגידולי כרמים בהרים, ניתן למצוא ריזלינג איכותי למדי.
גוורצטרמינר
...או בקיצור גוורץ הוא זן ענבים המשמש לייצור יין לבן. זן מהווה 20% מהכרמים באלזאס בצרפת ועד פני כשלושים שנה רק שם. במהלך שנות התשעים החלו לגדל את הזן גם בגרמניה, אוסטריה, איטליה וספרד. הזן גדל גם מחוץ לאירופה בארה"ב, אוסטרליה ובדרא"פ. בישראל מגדלים את הזן בעיקר ברמת הגולן בו תנאים דומים לתנאי הגידול של הזן באלזאס. יינות הגוורץ בעיקר בעלי טעמים ארומטיים, של פירות טרפיים כליצ'י, גויאבה וקיוו.
כל מה שרציתם לדעת על יין ולא העזתם לשאול
מה זה בוז'ולה ?
חגיגה לכבוד היינות האדומים הצעירים מראשית הבציר מאיזור.
מהו בלנד?
יין שמיוצר ממספר זנים שונים של ענבים. יין זני לעומת זאת, מיוצר כמעט לחלוטין מאותו זן (לפחות 85-90%).
כשאומרים טרואר? למה מתכוונים?
מונח צרפתי שנועד לחבר בין אקלים לאדמה, שהם בד"כ הגורמים המרכזים במשפיעים על איכות היין.
השנה הזאת, על גבי הבקבוק, מה היא מציינת?
היא מציינת את שנת הבציר, השנה בה נקצרו הענבים המשמשים ליין.
כשאנשים מציינים גוף ביין. למה הכוונה?
הכוונה היא בד"כ לכמה סמיך היין, או כמה הוא מרגיש כבד. יין בעל גוף מלא יהיה מאוד דומיננטי, כבד, פירותי באופן משמעותי (אפילו ריבתי); יין קל יהיה יותר 'מימי'.
כלי הזכוכית הגדול והמתעגל הזה שמוזגים בו לפעמים יין. מה שמו ולמה מוזגים בו?
שמו דקנטר, והוא נועד להפגיש את היין עם אוויר/חמצן, מה שמרכך אותו ומאפשר לו לשחרר ארומות. כשיין צעיר מידי או בעל פוטנציאל יישון גדול, ובכל זאת מתעקשים לפתוח אותו, יעזור אם נמזוג אותו תחילה לדקנטר.
הבחור הזה שמסתובב במסעדות וברי יין, ומתעסק רק ביין, ממליץ ומוזג אותו. מה שמו?
שמו סומלייה, והוא מלצר היין. בד"כ מדובר בגבר/אישה שעברו לימודים מקצועיים ברמות שונות לעסוק במקצוע.
למה הכוונה ברמת היובש ביין?
הכוונה היא לרמת הסוכר ביין. יין יבש הוא יין עם רמת סוכר מאוד נמוכה והכי רחוק מיין מתוק שיכול להיות...
מה ההבדל בתהליך הייצור של יינות לבנים ואדומים?
רוב ההבדל הוא בקליפה...; תהליך ייצור היין האדום כולל מגע (לעיתי ממושך) עם הקליפה, בעוד שיין לבן מיוצר מהמיץ של זנים לבנים (אבל לא רק, יש יוצאי דופן...) ללא כל מגע קלפיתי.
יין בעל טאנינים. למה הכוונה?
הכוונה היא לחומרים חומציים, בעיקר מהקליפה של הענבים, שמעניקים ליין את הדבר הזה, שגורם לנו להרגיש חושת יובש קלה באזור החניכיים או עקצוץ בחלק האחורי של חלל הפה. ביין לבן למשל, אין כלל טאנינים...
מהו Ice Wine?
יין המיוצר מענבים שנבצרים ונסחטים כשהם קפואים, מה שאומר שרמת הסוכר שלהם מאוד גבוהה, ולפיכך היין עשיר ומתוק. מיטב יינות הIce Wine כיום מגיעים מגרמניה ואפילו מקנדה. בישראל למשל, יש המצייצרים Ice Wine אחרי שמקפיאים את הענבים, ולאו דווקא כשבוצרים אותם קפואים.
יש כזה דבר יין מחוזק (או Fortified Wine)?
בודאי שיש!. מדובר ביינות כדוגמת פורט או שרי. מדובר במשקאות שמוסיפים אליהם אלכוהול, מה שהופך אותם לחזקים מאוד ברמת אלכוהול, אבל גם לכאלה שיכולים להתיישן במשך שנים ארוכות, ממש עשרות שנים, בין אם הםא יבשים או מתוקים.
עולם ישן ועולם חדש. מה ההבדל?
ההבדל הוא בגישה היסטורית ליין. יינות עולם ישן (מדינות כצרפת, ספרד, איטליה, פורטוגל; אבל גם יוון או גיאורגיה) מאופיינים בהיסטוריית ייצור יין של מאות שנים, עם חוקיות, אזורי גידול מוגדרים וכבוד הכי גדול לטרואר, בעוד העולם החדש (כולל ישראל, ארה"ב, דרא"פ, דרום אמריקה...) מאופיין ביינות שתהליכי הייצור ביקב מקבלים משקל רב יותר ובו לייננים מרווח פעולה רב יותר, נטול מגבלות חוקיות או היסטוריות באופן ייצור היין, שיטות היישון וכיוב'.
מה זה 'יישון' יין?
מדובר בתהליך שבו מאפשרים לטעמים וניחוחות של היין להתפתח, בד"כ בחביות עץ אבל גם בבקבוק עצמו. אזורים שונים בעולם אף מחוקקים חוקים מאוד נוקשים לגבי אילו יינות יכולים להתיישן כמה זמן בחבית ו/או בבקבוק לפני יציאתם לשוק.
שמעתי בשולחן סמוך את המונח 'קורקי'. למה הכוונה?
מדובר באחד מסוגי הפגמים שעשויים להתגלות ביין. במקרה הזה, מדובר בריח חד של עובש או רטיבות בפקק היין, שמעידים על יין פגום שלא נשמר היטב או שהפקק שלו תקול.
זנים אדומים
קברנה סובניון
זן ענבים אדום, שמקורו באזור בורדו שבצרפת. נחשב לזן אציל, הנשתל ברוב אזורי ייצור היין ברחבי העולם על אף זמן ההבשלה הממושך והיבולים הנמוכים.
סירה/שיראז
זן ענבים אדום, המרכזי בעמק הרון הצפוני אבל יותר ויותר נפוץ גם במדינות עולם חדש, כמו אוסטרליה; זן שמופקים ממנו יינות בצבעי סגול-שחור מופלאים, בפירותיות ובפרחוניות, וביכולת התיישנות גבוהה. בעמק הרון הצפוני, מיוצרים ממנו יינות זניים (איזורים כהרמיטאז', קוט רוטי, ג'יגונגס, קורנס, סנט ג'וזף ועוד) או כבלנד, בדרום עמק הרון בשטונף דה פאפ ביחד עם גרנאש ומורבדר - יינות הניקראים GSM.
קברנה פרנק
זן אדום, יליד בורדו ואחד מאבותיו של הקברנה סובניון אשר חולק איתו מאפיינים רבים.
מעבר לנוכחותו בבורדו כזן משלים, נוכח גם בעמק הלואר בגירסאות מעט יותר אלגנטיות. משחק תפקיד חשוב בבורדו, שם בבלנדים שונים תפקידו לתת מבנה למרלו או לחילופין לרכך את הקברנה סובניון.
פינו נואר
זן אדום, שמוצאו באזור בורגון בצפון מזרח צרפת. נעשה כיין זני 100% ללא תוספות או מעורב כזן שני בד"כ אחרי השרדונה בבלנד של שמפיין. טעמים וארומות פרי אדום, דובדבן, תות, פטל עם חריפות תבלינית, קינמון, זעפרן, מנטה חריפה, אף פרחוני. צבע בהיר וגוף בינוני קל כשצעיר הופך לצבע כהה וגוף כבד, חלק וקטיפתי. יותר משליש מכמות היין המיוצרת ממנו הינה בצרפת.
פטי ורדו
זן ענבים שמקורו בבורדו, בעל צבע סגול כהה המשמש בעיקר לבלנדים כתוספת צבע כהה וטעם ארומטי. בשנים האחרונות החלו ייננים להשתמש בזן זה כמרכיב עיקרי בממסכים, וישנם שאף עושים אותו כיין זני; גדל במספר רב של אזורים בעולם כולל את צרפת, ארצות הברית, ארגנטינה, אוסטרליה וגם בישראל.
נביולו
זן אדום, שעיקר תוצרתו האיכותית מאיזור פיימונטה שבצפון מערב איטליה, ובעל פוטנציאל התיישנות גבוה במיוחד. היינות המפורסמים המיוצרים ממנו מגיעים מהכפרים ברולו וברברסקו, בעל ארומות של אוכמניות, דובדבן פראי, סיגליות, וורדים
ברברה
זן ענבים אדום, שמקורו בפיימונטה באיטליה, הזן השלישי הנטוע ביותר באיטליה, אחרי סנג'ובזה ומונטפולצ'אנו. הברברה מיוצר היום למטרות יישון והשתבחות, ונחשב לזן המייצר יינות נהדרים לשילוב עם אוכל שומני, כבד ואיכותי. יש לו ארומות דובדבנים, פטל ואוכמניות שהופכים עם הזמן לטעמי פטל שחור ודובדבן שחור.
סנג'ובזה
זן אדום, הנפוץ ביותר באיטליה ושמקורו מטוסקנה. ממנו מיוצרים יינות הקיאנטי והברונלו די מונטאלצ'ינו המעולים. זן שמשנה את תכונותיו בהתאם לאקלים וסביבה; יכול לקבל ארומות פרי ופרחוניות אך גם להיות טאניני וכבד ,אינו נפוץ מחוץ לאיטליה.
טמפרניו
זן העבנים האדום המפורסם בספרד, נפוץ בעיקר באיזור ריוחה וריברה דל דוארוי. מחוץ לספרד, הוא מוטמע היטב בפפרוטוגל (שם נקרא טינטה רוריז) ובקליפורניה; קשה למצוא אותו באיכות טובה במדינות אחרות.
מלבק
ענבים סגול המשמש ליצור יין אדום בעיקר (וגם רוזה). בעל גוף מלא, קליפת הענב דקה, וטעמיו מזכירים דובדבן, רימון, שזיף, פטל ואוכמנית. ידוע בהיותו אחד מחמשת הזנים המרכיבים את יינות בורדו. אך בשל עמידותו הנמוכה למזיקים ומזג אוויר, כיום נפוץ בעיקר באיזור קהור בצרפת, בעוד שרוב הפקתו העולמית, מגיע מארגנטינה.
קארמנר
זן ענבים אדום, שמקורו בבורדו, אך כיום, כמו המלבק, עשה מעבר לדרום אמריקה, וספציפית לצ'ילה, שם משמש כזן המרכזי בייצור יינות אדוםןמים, ואף נחשב משתווה באיכותו לקברנה סובניון של האיזור.
מורבדר
זן ענבים אדום (הקרוי גם מונסטרל בספרד) נטוע בעיקר ברחבי דרום ספרד וצרפת. ישנם גם גידולים שלו ארה"ב (קליפורניה), אוסטרליה ודרום אפריקה. זן הגדל להפליא באיזורים חמים, שאינו נדרש למים רבים. מאוד פירותי ועוצמתי, המפיק יינות לרוב בעלי אחוז אלכוהול יחסית גבוה.
גרנאש
זן אדום, עצמתי ופירותי שמוצאו במחוז אראגון שבצפון ספרד, ולימים הגיע לעמק הרון. הוא נטוע באופן נרחב ברחבי מדינות הים התיכון והינו זן הענבים השני הנטוע ביותר בעולם.
זנים לבנים
סובניון בלאן
זן ענבים לבן שמקורו באזור בורדו שבצרפת, יחד עם הקברנה פרנק הוא ההורה הגנטי של הקברנה סוביניון. נמצא סובניון בלאן בעיקר ביינות לבנים יבשים, אבל גם ביינות קינוח מתוקים. מיטב היינות מהזן הזה מגיעים מבורדו, עמק הלואר, ובשנים האחרונות - מניו זילנד! הוא גם באזורי יין אחרים בדרום אמריקה, ארה"ב, אוסטרליה וגם בישראל.
ויונייה
זן לבן שמקורו במדינות הבלקן, והיום נחשב לזן מוביל בעמק הרון הצפוני, בעיקר באיזור קונדרייה, בו הוא משמש כיין זני אבל גם כתוספת לעיתים ליינות אדומים. זן זה חדש בישראל מזה כ-7 שנים, והוא מספק יינות מאוד פירותיים עם חמיצות לא גבוהה מידי ונעימים לשתיה בכל הזדמנות.
שנין בלאן
זן לבן, שמקורו באזור עמק הלואר ונוכח שם עד היום, בעיקר באיזורים המערבים שלו. במאה ה-17, הפך לאחד הזנים המובילים בדרא"פ, שהוא איזור הנטיעות הנרחב ביותר בעולם של השנין.
שרדונה
זן ענבים לבן, מהמגודלים ביותר בעולם; מקורו בחבל בורגון אשר בצרפת. יינות היין מיוצרים עם או בלי יישון חבית, והינו היחידי שמותר לייצור שמפנייה. בעל אופי שונה במדינות עולם חדש (מיושן לאורך זמן לא רב) לעומת עולם חדש (יישון ארוך יותר).
פינו גריז/יו
זן לבן בעל טעמים וארומות מתובלנות ומתקתקות לעיתים. הזן יכול לייצר יינות קלים ופריכים כמו סגנון הפינו גריג'יו האיטלקי, דרך יינות בעלי גוף, על פי הסגנון הנהוג באלזאס ובגרמניה ועד ליינות קינוח מבציר מאוחר או מענבים נגועי בוטריטיס. חמיצותו יחסית נמוכה. תפוצה וסגנונות פינו גרי נפוץ מאוד בגרמניה, באזורים שונים של צרפת ובעיקר באלזאס ובורגון וגם בצפון מזרח איטליה.
אלבריניו
זן ענבים לבן, קליל ואלגנטי, רענן ובעל ריכוזיות גבוהה וחמיצות טובה. מקורו בחבל גאליסיה שבצפון ספרד. הוא בעל ארומות הדר, אשכולית, קליפת לימון ואפרסק. יש המשווים אותו לסובניון בלאן.
מוסקטו
אחד מזני הענבים העתיקים היותר, בעל רמת הסוכר הגבוהה יותר קל להפיק מהענב אלכוהול ותזקיקים מעבר לשימושיו באכילה ושימור (צימוקים);
לרוב מענבי מוסקט עושים יינות קינוח טובים ויינות חצי יבשים יכולים להפתיע לטובה. למשפחת המוסקט יש כ-200 תתי זנים הבולטים ביניהם מוסקט אלכסנדרוני,מוסקט קנלי,מוסקט גיאלו ומוסקט המבורג.
ריזלינג
זן לבן, מאוד פופולארי בחבל אלזאס ובגרמניה ואוסטריה. מעבר ליינות יבשים, מפיק יינות קינוח מופלאים, פחות איכותי במדינות חמימות יותר למרות שבגידולי כרמים בהרים, ניתן למצוא ריזלינג איכותי למדי.
גוורצטרמינר
...או בקיצור גוורץ הוא זן ענבים המשמש לייצור יין לבן. זן מהווה 20% מהכרמים באלזאס בצרפת ועד פני כשלושים שנה רק שם. במהלך שנות התשעים החלו לגדל את הזן גם בגרמניה, אוסטריה, איטליה וספרד. הזן גדל גם מחוץ לאירופה בארה"ב, אוסטרליה ובדרא"פ. בישראל מגדלים את הזן בעיקר ברמת הגולן בו תנאים דומים לתנאי הגידול של הזן באלזאס. יינות הגוורץ בעיקר בעלי טעמים ארומטיים, של פירות טרפיים כליצ'י, גויאבה וקיוו.